"בוקר טוב, אני מדברת עם עו"ד א'? י', מנהל הפרוייקט קיבל את קורות החיים שלך ורוצה לתאם פגישה"
השעה 7:45 בבוקר. ועבור מובטל זוהי שעה קשה. בד"כ מתהפכים בה היפוכים אחרונים (טוב על מי אני עובד... לא אחרונים) במיטה, לקראת קימה.
אני מציץ בשעון ולא רואה ממש את השעה מבעד לקורי השינה. "בוקר טוב" אני עונה, וקולי נשמע כמו הסבא סימפסון עם פה מלא אפר. יופי, אני חושב... אחלה רושם ראשוני.
"הערתי אותך?" שואל קול נשי משועשע מהצד השני של הקו. מי מאיתנו לא מכיר את הרפלקס המותנה הזה לשלוף את התשובה העלובה - "לא לא... נתקע לי משהו בגרון" ... כן... הכבוד העצמי.
עכשיו המוח מתחיל לעבוד מהר יותר, כמו הילוך שני בעלייה, ואני מנסה לחלץ מאיזו מגירה חצי פעילה במוח, על איזה פרוייקט מדברת האשה הזו, לכל השדים?!
ככה זה, כשאתה שולח עשרות קורות חיים ביום, בשלושה נוסחים, בשתי שפות ואחד אלוהינו שישמור. לרגע אתה שוכח מי אתה בדיוק בשביל האשה שבצד השני של הקו, עוה"ד? המנהל? זה שעושה מילואים פעילים, זה שלא? ההוא עם התחביבים? הצנון חסר החיים? איזו גרסה דו מימדית שלך יושבת לה על השולחן?
את הגברת בצד השני לא מעניינים הלבטים שלי, היא ממוקדת במשימתה. "עו"ד א'... איך נראה יום חמישי בעוד שבועיים אצלך ביומן?"
מצחיק! רגע, תני לי לבדוק... אני פנוי מעוד שעתיים, כשאקום סופית, ועד ראש השנה 2016, חוץ מכמה שעות באיזשהו ערב במאי שאני אמור לראות כדורגל.
"רק שנייה, אני לא מול יומן" אני עונה, ומהראי שמולי מביט בי אדם פרוע שיער שמתחיל להיות משועשע מהסיטואציה. (לעזאזל איתך אשה! אם זה מצחיק אותי סימן שהתעוררתי לגמרי. יופי דפקת לי את השינה... מרוצה???)
"כן, אני יכול להגיע בבוקר" אני עונה (ב-13:30 יש משחק של יונייטד בגביע נגד קבוצה מהליגה החובבנית, נראה לך שאני אפסיד אותו?!)
"מצויין אז אני שולחת לך זימון באאוט-לוק ליום חמישי עם טלפון והוראות הגעה" היא מסכמת.
מעולה... עכשיו אולי אני אדע מי זו שקובעת לי לו"ז ליום חמישי עוד שבועיים ככה...בלי להתכונן נפשית.
השעה 7:45 בבוקר. ועבור מובטל זוהי שעה קשה. בד"כ מתהפכים בה היפוכים אחרונים (טוב על מי אני עובד... לא אחרונים) במיטה, לקראת קימה.
אני מציץ בשעון ולא רואה ממש את השעה מבעד לקורי השינה. "בוקר טוב" אני עונה, וקולי נשמע כמו הסבא סימפסון עם פה מלא אפר. יופי, אני חושב... אחלה רושם ראשוני.
"הערתי אותך?" שואל קול נשי משועשע מהצד השני של הקו. מי מאיתנו לא מכיר את הרפלקס המותנה הזה לשלוף את התשובה העלובה - "לא לא... נתקע לי משהו בגרון" ... כן... הכבוד העצמי.
עכשיו המוח מתחיל לעבוד מהר יותר, כמו הילוך שני בעלייה, ואני מנסה לחלץ מאיזו מגירה חצי פעילה במוח, על איזה פרוייקט מדברת האשה הזו, לכל השדים?!
ככה זה, כשאתה שולח עשרות קורות חיים ביום, בשלושה נוסחים, בשתי שפות ואחד אלוהינו שישמור. לרגע אתה שוכח מי אתה בדיוק בשביל האשה שבצד השני של הקו, עוה"ד? המנהל? זה שעושה מילואים פעילים, זה שלא? ההוא עם התחביבים? הצנון חסר החיים? איזו גרסה דו מימדית שלך יושבת לה על השולחן?
את הגברת בצד השני לא מעניינים הלבטים שלי, היא ממוקדת במשימתה. "עו"ד א'... איך נראה יום חמישי בעוד שבועיים אצלך ביומן?"
מצחיק! רגע, תני לי לבדוק... אני פנוי מעוד שעתיים, כשאקום סופית, ועד ראש השנה 2016, חוץ מכמה שעות באיזשהו ערב במאי שאני אמור לראות כדורגל.
"רק שנייה, אני לא מול יומן" אני עונה, ומהראי שמולי מביט בי אדם פרוע שיער שמתחיל להיות משועשע מהסיטואציה. (לעזאזל איתך אשה! אם זה מצחיק אותי סימן שהתעוררתי לגמרי. יופי דפקת לי את השינה... מרוצה???)
"כן, אני יכול להגיע בבוקר" אני עונה (ב-13:30 יש משחק של יונייטד בגביע נגד קבוצה מהליגה החובבנית, נראה לך שאני אפסיד אותו?!)
"מצויין אז אני שולחת לך זימון באאוט-לוק ליום חמישי עם טלפון והוראות הגעה" היא מסכמת.
מעולה... עכשיו אולי אני אדע מי זו שקובעת לי לו"ז ליום חמישי עוד שבועיים ככה...בלי להתכונן נפשית.
ברוך שובך שועלון!
השבמחקויותר חשוב... בהצלחה!
לקח לך שבועיים להתחיל להתגעגע לחיים הטובים...
השבמחקעכשיו אתה מצטער שלא הלכת לדוג.
שים לב שהבוס לא יתפוס אותך כותב בלוגים בזמנים בהם אתה אמור לחפור מנהרות שועליות.
ברוך שובך חזוס,
ר'
איך גילית שיש פוסט חדש???
השבמחקאל דאגה, זה לא בא על חשבון מנהרות. זה פשוט לא מתוקצב. החפירות היחידות הן פרטיות שלי והן בתוך הראש שלך.
יקיצה לא טבעית היא יציקה
השבמחקנדה