זה הראיון השלישי שלי בחברה. רביעי אם נספור גם את הראיון הטלפוני שעברתי. על מה עוד כבר יש לדבר?
עוד שבוע עובר ואין סימן להתקדמות, אבל בדיוק כשכל העסק הזה מתחיל להשמע כמו עוד ניסיון כושל, מצלצל הטלפון והמספר של ד' (לגב' המשועשעת כבר יש אות תחילית) מופיע על הצג.
ראיון רביעי בחברה. האיש בג'ינס עם הידיים המשולבות גבוה מדי על החזה והטון הנמוך מלאכותית מתחיל לדבר על שכר, אבל הפגישה הזו מסתיימת מהר מהצפוי וללא תוצאות, כמו עוד דייט שכולו משחק מקדים.
שבוע נוסף חולף. גם בעולם הדייטים והנשים הקשות להשגה זה כבר הזוי.
אני עסוק בעדכון קוה"ח שלי, גרסא 3.21 (English Version) כשצלצול הטלפון קוטע את חוט מחשבתי.
קול נשי חדש ומשועמם מודיע לי בקול לאקוני, שאני מוזמן למבחנים במכון אבחון, ששמו נשאר במערכת (ובמערכת פירושו, נשאיר את זה בצד שלא יתבעו אותי תביעת לשון הרע כל מיני אנשים שלא מבינים את ההומר שלי... אה... כולם).
"איזה יופי" אני עונה באותה 'חגיגיות'. "מטעם מי??"
מסתבר שהקשה להשגה ההיא מהדייט הקודם רוצה שמכווץ ראשים יתן את דעתו על השידוך החדש.
אותו ערב, מצאתי את עצמי עורך ריגול אינטרנטי על המבחנים הצפויים לי למחרת, פותר בעיות תנועה ומסיר אבק של שנים מיכולות החישוב ללא מחשבון של בעיות הספק.
"תזכור טוב את הצורות שיתנו לך להעתיק, אתה תצטרך לשחזר אותן מהזיכרון" תרמה ט', שעברה לאחרונה את המבדקים בעצמה, למאמץ המלחמתי. כן... אני נזכר, זה היה ככה גם במבדקים לבה"ד 1.
מסתבר שהכישורים הנדרשים לכל תפקיד באשר הוא כוללים כתיבת סיפור אופטימי על הילד הבכיין היושב מול כינור, השלמת סדרות חשבוניות וצורניות מופרכות וכמובן, ציור של עץ ובית.
הנה תובנה, קשורה/לא קשורה... האם ייתכן שאהוד ברק, שהצליח להמאיס את עצמו אפילו על החיקוי שלו בארץ נהדרת, כשל בתפקידו כי אף אחד לא בדק איך הוא צייר את העץ?
ב-7:30 התייצבתי במכון. 11 שעות וכאב ראש אחד אח"כ, חזרתי הביתה גאה בעץ שלי, עם השורשים, הענפים, הפירות, הציפורים והחיבור הכל כך חשוב לאדמה, בדיוק כמו שהדריכו אותי לעשות כשעשיתי מבדקים למשרת שומר בבי"ח קפלן. מצד שני... לא נרשם שיפור באיכות האומנותית.
שלושה ימים אח"כ זימנה אותי המשועשעת ל...ראיון נוסף, הפעם עם בעלי החברה.
תגידו, מה עוד אתם רוצים ממני? דם?
עוד שבוע עובר ואין סימן להתקדמות, אבל בדיוק כשכל העסק הזה מתחיל להשמע כמו עוד ניסיון כושל, מצלצל הטלפון והמספר של ד' (לגב' המשועשעת כבר יש אות תחילית) מופיע על הצג.
ראיון רביעי בחברה. האיש בג'ינס עם הידיים המשולבות גבוה מדי על החזה והטון הנמוך מלאכותית מתחיל לדבר על שכר, אבל הפגישה הזו מסתיימת מהר מהצפוי וללא תוצאות, כמו עוד דייט שכולו משחק מקדים.
שבוע נוסף חולף. גם בעולם הדייטים והנשים הקשות להשגה זה כבר הזוי.
אני עסוק בעדכון קוה"ח שלי, גרסא 3.21 (English Version) כשצלצול הטלפון קוטע את חוט מחשבתי.
קול נשי חדש ומשועמם מודיע לי בקול לאקוני, שאני מוזמן למבחנים במכון אבחון, ששמו נשאר במערכת (ובמערכת פירושו, נשאיר את זה בצד שלא יתבעו אותי תביעת לשון הרע כל מיני אנשים שלא מבינים את ההומר שלי... אה... כולם).
"איזה יופי" אני עונה באותה 'חגיגיות'. "מטעם מי??"
מסתבר שהקשה להשגה ההיא מהדייט הקודם רוצה שמכווץ ראשים יתן את דעתו על השידוך החדש.
אותו ערב, מצאתי את עצמי עורך ריגול אינטרנטי על המבחנים הצפויים לי למחרת, פותר בעיות תנועה ומסיר אבק של שנים מיכולות החישוב ללא מחשבון של בעיות הספק.
"תזכור טוב את הצורות שיתנו לך להעתיק, אתה תצטרך לשחזר אותן מהזיכרון" תרמה ט', שעברה לאחרונה את המבדקים בעצמה, למאמץ המלחמתי. כן... אני נזכר, זה היה ככה גם במבדקים לבה"ד 1.
מסתבר שהכישורים הנדרשים לכל תפקיד באשר הוא כוללים כתיבת סיפור אופטימי על הילד הבכיין היושב מול כינור, השלמת סדרות חשבוניות וצורניות מופרכות וכמובן, ציור של עץ ובית.
הנה תובנה, קשורה/לא קשורה... האם ייתכן שאהוד ברק, שהצליח להמאיס את עצמו אפילו על החיקוי שלו בארץ נהדרת, כשל בתפקידו כי אף אחד לא בדק איך הוא צייר את העץ?
ב-7:30 התייצבתי במכון. 11 שעות וכאב ראש אחד אח"כ, חזרתי הביתה גאה בעץ שלי, עם השורשים, הענפים, הפירות, הציפורים והחיבור הכל כך חשוב לאדמה, בדיוק כמו שהדריכו אותי לעשות כשעשיתי מבדקים למשרת שומר בבי"ח קפלן. מצד שני... לא נרשם שיפור באיכות האומנותית.
שלושה ימים אח"כ זימנה אותי המשועשעת ל...ראיון נוסף, הפעם עם בעלי החברה.
תגידו, מה עוד אתם רוצים ממני? דם?
כמעט עץ, ילד בכיין, והרבה דם:
השבמחקhttp://www.youtube.com/watch?v=BGRN39oifsE
נאוה-נדה
איזה כיף שמישהו הבין על מה אני מדבר...
השבמחקFEED ME SEEMORE