הסיפור מתחיל בגב' נחמדה שעובדת איתי, פולנייה אצילית כבת 60, שקיבלה בשורה משמחת מבנה ומבת זוגו- הם בהריון!
כפולניה טובה היא החלה מיד במסע טלפונים להפצת בשורת הנכד החדש.
בהיפוך תפקידים משעשע ונדיר סיפרה לי על שיחת טלפון עם חברתה התימניה, שנאלמה דום לנוכח הבשורה. שהשוק הראשוני עבר, אמרה התימניה: "ככה? בלי להתחתן?!"
הייתם מצפים שהתגובה הזו תגיע דווקא מהצלע הפולנית של הסיפור, לא?
הבוקר דיברתי עם חברה על אוכל ומהר מאוד גלשה השיחה לעדות. בדמה של החברה זורם דם טריפוליטאי ורוסי וצבר (עם מקור ספרדי... מה שזה לא יהיה) בחלקים שדורשים ממני לפתוח שוב ספרים של אספיס ובני גורן, לחזור שוב על שברים פשוטים. מה כל כך פשוט בשברים?!
בדם שלי עצמי נלחמים ומקפחים זה את זה רכיבים מרוקאים ורוסיים (החלק הרוסי מפולג אף הוא לרוסים ואוקראינים שרבים ביניהם על גבולות גיאוגרפיים של לפני ואחרי מלחמת העולם).
המצחיק הוא שאנחנו, בני דורי, ברובנו ילידי הארץ, ובדם שזורם בעורקנו נמצא אותו רכיב מסתורי שאנו מכנים "מנטליות". בעורקיי, לבטח, זורמת יותר מנטליות ישראלית ממנטליות גלותית שמקורה בארצות המוצא של הסבים והסבתות שלי.
* אינעל דין באבור אל ג'אבהום
מאז המערכון ההוא של "לול" עם העולים החדשים, השתנו הזמנים. הביטויים "פרענק" ו-"ווזווז" (איך כותבים את זה לכל הרוחות?) חלפו מן העולם, ובמקומם חולקה ישראל לשחורים ולבנים, חלוקה דיכוטומית שמקורה בגזענות של אנשים שאין להם זמן. הרבה יותר פשוט. מילא להיות גזען, אבל למי יש כח להכנס לפרטים?
מה בעצם האובססיה הזו שלנו עם עדות? למה שבועיים לפני שנה חדשה ועשור חדש 60 ומשהו שנה אחרי קום המדינה זה עדיין נושא לשיחה?
למה זה נכנס לרשימת 21 השאלות הראשונות שאתה נשאל, כשרוצים להכיר אותך?
מה באופי שלי מסגיר מרוקאי? בטח לא הטאג'ין עוף שאני מכין...(אל תענו) ומה באופי שלי מסגיר רוסי? בטח לא הוודקה שזרוקה לי בפריזר כבר 6 שנים (נו...? אמרתי אל תענו!)
בחו"ל, שם לא מכירים את אובססית העדות הישראלית. שם אומרים לי, אתה ישראלי? אתה לא מתנהג כמו ישראלי (ואני מיד נעלב... שיקפצו לי).
אז מאיזו עדה אתה, ילד?
כפולניה טובה היא החלה מיד במסע טלפונים להפצת בשורת הנכד החדש.
בהיפוך תפקידים משעשע ונדיר סיפרה לי על שיחת טלפון עם חברתה התימניה, שנאלמה דום לנוכח הבשורה. שהשוק הראשוני עבר, אמרה התימניה: "ככה? בלי להתחתן?!"
הייתם מצפים שהתגובה הזו תגיע דווקא מהצלע הפולנית של הסיפור, לא?
הבוקר דיברתי עם חברה על אוכל ומהר מאוד גלשה השיחה לעדות. בדמה של החברה זורם דם טריפוליטאי ורוסי וצבר (עם מקור ספרדי... מה שזה לא יהיה) בחלקים שדורשים ממני לפתוח שוב ספרים של אספיס ובני גורן, לחזור שוב על שברים פשוטים. מה כל כך פשוט בשברים?!
בדם שלי עצמי נלחמים ומקפחים זה את זה רכיבים מרוקאים ורוסיים (החלק הרוסי מפולג אף הוא לרוסים ואוקראינים שרבים ביניהם על גבולות גיאוגרפיים של לפני ואחרי מלחמת העולם).
המצחיק הוא שאנחנו, בני דורי, ברובנו ילידי הארץ, ובדם שזורם בעורקנו נמצא אותו רכיב מסתורי שאנו מכנים "מנטליות". בעורקיי, לבטח, זורמת יותר מנטליות ישראלית ממנטליות גלותית שמקורה בארצות המוצא של הסבים והסבתות שלי.
* אינעל דין באבור אל ג'אבהום
מאז המערכון ההוא של "לול" עם העולים החדשים, השתנו הזמנים. הביטויים "פרענק" ו-"ווזווז" (איך כותבים את זה לכל הרוחות?) חלפו מן העולם, ובמקומם חולקה ישראל לשחורים ולבנים, חלוקה דיכוטומית שמקורה בגזענות של אנשים שאין להם זמן. הרבה יותר פשוט. מילא להיות גזען, אבל למי יש כח להכנס לפרטים?
מה בעצם האובססיה הזו שלנו עם עדות? למה שבועיים לפני שנה חדשה ועשור חדש 60 ומשהו שנה אחרי קום המדינה זה עדיין נושא לשיחה?
למה זה נכנס לרשימת 21 השאלות הראשונות שאתה נשאל, כשרוצים להכיר אותך?
מה באופי שלי מסגיר מרוקאי? בטח לא הטאג'ין עוף שאני מכין...(אל תענו) ומה באופי שלי מסגיר רוסי? בטח לא הוודקה שזרוקה לי בפריזר כבר 6 שנים (נו...? אמרתי אל תענו!)
בחו"ל, שם לא מכירים את אובססית העדות הישראלית. שם אומרים לי, אתה ישראלי? אתה לא מתנהג כמו ישראלי (ואני מיד נעלב... שיקפצו לי).
אז מאיזו עדה אתה, ילד?
תמיד תהיתי למה תמיד אומרים שמרוקאים הם מיעוט כשכל בנאדם שני בארץ הוא מרוקאי,קשור איכשהו באמא של הסבתא של האחות של הדודה למרוקו.ובעצם מה זה משנה כשכולנו ערבים.זו בעצם השורה התחתונה.לא משנה מאיפה באנו.אנחנו ערבים.אנחנו מדברים כמו ערבים.אנחנו מוקפים בערבים.אנחנו מתקהלים כמו ערבים.העיקר מנטליות ישראלית.
השבמחקכולם מרוקאים כמו שסבא של כולם היה רב, כמו שלכולם יש חבר בבור בקריה.
השבמחקזה פשוט IN.
כשריססו ב-D.D.T זה היה קצת פחות IN...
ולמי את/ה קורא/ת ערבי? יא פרענק/ית ? :-)
חבל שי גם פן נורא עצוב לסיפור,למשל כשאני (האוחנה) מדריכה ביד ושם צריכה לשמוע כל שנה מהילד שמפריע לאורך ההדרכה "למה אני צריך לסבול את זה? ההורים שלי גם ככה ממקורו/תימן/טוניס וערב הסעודית".
השבמחקעברו שישים שנה מאז קום המדינה וההפרדות כבר לא מה שהיו, התקדמנו קצת. מעניין כמה זמן עוד צריך לעבור עד שיבינו שכולנו שותפים לאותו עבר הווה ועתיד... (אולי בחזון אחרית הימים כשנראה כיתות מעורבות בבתי ספר כמו בית יעקב ואור דוד :-))
אגב יש לי אחיינית בלונדינית עם עיניים כחולות ולה אחות תאומה כהת עור ושיער, שתיהן לומדות בבית יעקב, את האחת שמו בכיתה של הספרדים ואת השנייה בכיתה של האשכנזים האבסורד שבגיל כזה הן עוד כ"כ תמימות שזו הכהה קוראת לשנייה פרענקית כשהיא כועסת עליה, סתם כי זו מילה שהיא שמעה בבית הספר...לא ידענו אם לצחוק או לבכות :-)
השבמחקהכהה קראה לבהירה פרענקית? אז אין מה לדאוג...
השבמחקאני אומר שהתשובה הכי טובה לשאלה מאיזה מוצא אתה היא התשובה שלימדו ליאורה ויורם את אביתר (קרובים קרובים- הסדרה בהא הידיעה של שנות השמונים))- תגיד שאתה ממוצא אסקימוסי...
השבמחקלדעתי יש לאנשים צורך להשתייך לאיזושהי קבוצה(עדה)..וכנראה שהקבוצה שנקראת ישראליות אינה מספקת את צרכי ההשתייכות ולכן יש לנו צורך עז לעסוק גם בעדתיות..אני אישית יכולה להעיד שאני די חושבת שהישראליות הגיעה לאיזה מבוי סתום, רוב הזמן אנחנו עושים רע ודווקא אחד לשני והדבר היחיד שנשאר לנו הוא "הביחד בעת צרה" ואותי אישית זה ממש לא מספק..אני לא רוצה לחיות בשביל הזמנים הקשים רוצה לחיות בהרמוניה רוב הזמן ולא להיפך..אני אישית 4 כיוונים אשכנז 2 רבעים הונגרים רבע גרמני ורבע פולני(שלא מזכירים בקול)דווקא די נהנית מההשתייכות העדתית כל עוד היא לא הופכת גזענית יש בזה משהו נחמד ,צבעוניוכמובן טעים.. ותכלס בוא נגיד את האמת האוכל הישראלי היחיד הוא במבה..כך שעד שנחזק את הישראליות אני אישית בוחרת להמשיך ולתחזק גם את הרבעים ההונגרים..
השבמחקבברכה
קוקו הסנאית
אם היית מעמיק לחקור את הפולניה המזדקנת היית מגלה שהבן שלה כבר מזמן עבר את שלב ה"מתי תתחתן כבר" והגיע ל"תביא לי כבר נכד".
השבמחקנדה