שיעור בהסטוריה (או I love the smell of Napalm in the morning)

בסוף השבוע האחרון יצא לי לקרוא כמה כתבות של נביאי זעם על האיום האיראני, התקיפה הישראלית הצפויה, ההתערבות האמריקאית ושאר ירקות.
נזכרתי במשהו שכתבתי בזמן אחר, במקום אחר אבל נראה לי מתאים. שיעור בהסטוריה.

 ב- 6 באוגוסט בשנת 1945, הטילה ארה"ב את פצצת האטום על הירושימה, העיר השישית בגודלה דאז בקיסרות היפנית.

80,000 איש מתו מהפיצוץ הראשוני. עד סוף אותה שנה נמנו עוד כ-40,000 הרוגים ומניין ההרוגים הסופי נאמד בכ-140,000 איש.
מתוך כ-9000 מבנים בעיר, נותרו על תילם פחות מ-2,000.

השעון הראה 8:11 דקות. מפקד הטייסת וטייס ה-B-29, קולונל פול טיבטס, מוביל מבנה של 3 מפציצים ומכריז 5 דקות ליעד.

המפציץ של טיבטס, האנולה גיי (ע"ש אמו של קולונל טיבטס) נושא בגופו פצצת אטום שוות ערך לעוצמת 15 קילוטון TNT בשם "Little boy".
עימו במבנה 2 מפציצים נוספים, האחד קרוי "The great artist" והאחר ללא שם אשר לימים זכה לכינוי "Neccesary Evil" .
8:16 דקות. מזג האוויר אופטימלי, ההתנגדות אפסית. הפקודה ניתנה ושחרור הפצצה התבצע ללא תקלות.
נותן ההוראה, הארי טרומן, נשיא ארה"ב שהושבע לתפקידו שבועיים קודם לכן בעקבות מותו הפתאומי של הנשיא רוזוולט.

בפנייה לאומה האמריקאית הצדיק טרומן את השימוש בפצצה בחיסכון בסבל עתידי של לוחמים אמריקאים במלחמה בחזית הפאסיפית. ואת נאומו התחיל במילים: "יהיה העולם עד שפצצת האטום הראשונה הוטלה על הירושימה, בסיס צבאי".

טרומן שתמיד האמין בכוחה של עיליתא מצומצמת לשלוט בגורל העולם אמר שהוא משוכנע שאלוהים עצמו תומך בהחלטה להטיל את הפצצה.

את נאומו סיים במילים:

We have used it in order to shorten the agony of war, in order to save the lives of thousands and thousands of young Americans. We shall continue to use it until we completely destroy Japan's power to make war. Only a Japanese surrender will stop us.

ההיסטוריה הראתה שהחזית האירופאית נגמרה, גרמניה נכנעה ובעלות הברית החלו לדלל את כוחותיהן באירופה.
רוסיה הכריזה על סיום מעמדה הנייטראלי בכל הנוגע ליפן ולחזית המזרחית.
המצור הימי על יפן היה אפקטיבי וארה"ב כבר דחקה את רגלה לקיסרות בפלישה רגלית לאוקינאווה.

למרות הכל יפן לא הראתה סימני כניעה ומומחים אמריקאים לתרבות יפן טענו כי זהו סממן תרבותי מובהק שמקורו באופיה של יפן כאומה עוד מימיה הפאודליים.

האם היתה הצדקה לכך?

"השגנו את הגרמנים בפיתוח הפצצה ואני מודה לאלוהים שאנחנו אלה שמשתמשים בה ראשונים" היתה תשובתו של טרומן לשאלה הזו...

מי מבטיח שמקרה כזה לא יחזור? לזה כבר לא היתה לו תשובה.

קולונל טיבטס הלך לעולמו בגיל 92 בביתו באוהיו. בצוואתו ביקש טיבטס שלא תיערך לו הלוויה ושבשום אופן לא תהיה מצבה או קבר. טיבטס לא רצה שקברו יהפך לאתר עלייה לרגל לתומכי ומתנגדי הנשק הגרעיני ויפריעו את מנוחת משפחתו.

ואני אומר, חבל.... הלוואי והנושא הזה היה על סדר היום כל יום כל היום.
סוף שנת 2009, עוד עשור בפתח, כמעט 65 שנה אחרי ואנחנו לא יותר חכמים.