דו"ח גולדסטון ממשיך לעורר הדים והופך, כצפוי יש לומר, לכר עשיר של ספינים פוליטיים וקרדום לחצוב בו לכל הצדדים בסכסוך (ונדמה שאין מדינה בעולם שלא בוחשת בו).
הדרך לגהינום, כך אומרים, רצופה בכוונות טובות. (אגב לדעתי יש לומר מרוצפת... אם יש לכם מה לומר על זה, אני אשמח לשמוע). אני משוכנע שהיהודי הצדקן נכנס להרפתקאה הזו מכוונות טהורות של בחינת התנהלות הצדדים בתקופת "עופרת יצוקה" כשלנגד עיניו שמירת זכויות האדם. לפחות אני רוצה להאמין שלא היו כאן כוונות אחרות.
ממשלת ישראל, מצידה, החליטה ברוב טיפשותה האופיינית שלא לשתף פעולה עם החוקרים מטעם האו"ם.
אני נותן מעט מאוד קרדיט לקברניטים שלנו, ולא מאמין ביכולת שלהם לחשוב חצי צעד קדימה, ולכן לא השכילו להבין שחוסר שיתוף פעולה עם החוקרים פירושו שייצא דו"ח חד צדדי שמורכב כולו מעדויות החמאס. קשה לי להאמין שהקברניטים שלנו עשו את הדידקציה והחליטו להתמודד עם הדו"ח לכשיושלם, ובינינו, הם הרוויחו את חוסר האמון שלי ביושר.
אז מה עכשיו?
עכשיו הפלשתינאים צועקים "חמס" (סליחה על משחק המילים) ואנחנו שולחים את פרופ' גבריאלה שלו לאו"ם לטעון שאין לנו אחות.
בפועל, יהפוך דו"ח גולדסטון למרבה האיוולת והאירוניה, לכלי שינציח את הסכסוך, וירחיק את הצדדים משולחן המו"מ, ולא בטוח שלכך התכוון האו"ם.
ובנימה יותר אישית...
הייתי שם, ולא בתור חייל פשוט, אלא כמפקד, ואני לא ראיתי את הדברים שעליהם מדבר האדון גולדסטון.
אני משוכנע שהיו אירועים חריגים שיש לחקור ולהפיק מהם מסקנות, ואם היתה פעולה שדורשת גם העמדה לפלילים עלינו לחקור אותה. אבל לא היה מקום להכריז על ישראל כאשמה בפשעים כנגד האנושות.
הדו"ח מצייר שם תמונה שאני כמפקד לא יכול להסכים לה, ממקור ראשון.
כמו הסרט "ג'נין", גם הדו"ח הזה נגוע בחד צדדיות מוגזמת ומאירועים מנופחים ולעיתים מצוצים מהאצבע, כי כך קורה כשה"קורבן" עורך את הסרט. (אגב, אני יודע שלסרט קוראים "ג'נין ג'נין" אבל יצאתי ממנו באמצע...)
עוה"ד שבי טוען גם, שיש כאן גם בעיה בסיסית אינהרנטית לדו"ח. ההכרעות שבדו"ח הן סוג של פסק דין "בהעדר הגנה" כנגד מדינת ישראל. נכון, זו בחירה של ממשלת ישראל שלא להגן על עצמה, אבל (וזה אבל גדול!... תמיד רציתי להגיד את זה) לא מדובר כאן בגניבה ממכולת, אלא בהאשמות בפשעים כנגד האנושות (!!) וככאלה, יש למנות "סניגור" לנאשם גם אם הוא אינו מעוניין בו (למיטב ידיעתי גם בישראל, אדם לא יכול להודות שהוא אשם בפשע נגד האנושות מבלי לנהל על כך משפט לאור העונש הצפוי לו).
בנוסף, אני חושב שהתוצאה של הדו"ח לא יכולה להתנסח באופן בו הוצגה לציבור, ואינה יכולה להכריע בשאלות שנחקרו. לדעתי התוצר הסופי של החקירה צריך היה להיות רשימת מקרים שעל ישראל לחקור בעצמה ולתת את ממצאיה לאו"ם.
בינתיים, אי אפשר לומר שהכלבים יינבחו והשיירה תעבור.
את מחיר הטמטום שלנו אנחנו משלמים ביחסי החוץ שלנו עם מדינות אירופה, וטורקיה היא רק דוגמא אחת.
ר' יקירי...
הפוסט הזה מוקדש לך ולז'בוטינסקי.
לך בדרכך זו והושע את ישראל.
חזוס שועלי,
השבמחקהרשה לי לדלג מעל משוכת מדיניות החוץ של מדינת ישראל שלכל הדעות (או לרובן) לוקה בחסר עד עובדת ברוורס.
לאחר שנפסלנו בניסיון שלישי לחבוט בדוח גולדסטון מחוץ למגרש, הגיע הזמן שננסה להתעמת עם העובדות.
כחלק מהמערכת הצבאית (לפחות פעם בשנה) אני בטוח שפה ושם נעשו דברים שלא יפארו את שמנו כצבא המוסרי בעולם. ולעצום את העיניים ולומר שהדוח חד צדדי ושאנחנו תמיד בסדר ואנחנו לא ראינו כלום כי היינו עסוקים בלחפש מחבלים בערפל הקרב זה לא הפתרון.
הגנת המולדת היא דבר חשוב. ועל עיקרון זה אנו משלמים במיטב שנות הנוער בארץ, בימי המילואים של אזרחינו, בתמימות של ילדים בגיל 18 שמוצאים את עצמם עם רובה ביום בהיר אחד, בתקציב החינוך שהולך לטובת מערכות במיליוני דולרים להגנה מפני טילים בחמישים שקלים (שזה נושא לשיחה אחרת). יש דבר אחד שאנו חייבים לחיילים ולעצמנו כעם, וזה לשמור על המוסריות שלנו. להגן עליה כמו על המקום הכי קדוש ואף יותר. מוסריות מתפשרת זו דרך שלא הייתי רוצה לצעוד בה.
ואם בדרכים עסקינן... דבר נוסף על הדרך לגיהינום. השאלה היא האם אתה מתייחס לדרך או לכוונות. אם אתה מתכוון לדרך שמרוצפת במרצפות, אפשר גם לומר שהיא סלולה בכוונות טובות. אך אם מתייחסים לכוונות הרצופות אז הדרך היא רצופה.
מה זה משנה, העיקר שנגיע לגיהנום!
אופס! יצאה לי תגובה ארוכה ורצינית...
הקהל מתבקש לשבת.
ר'
הקהל יעבור לדום, עמוד דום.
השבמחקבשום מקום בפוסט לא קראתי לצה"ל צבא מוסרי, ובשום מקום לא השתמשתי במונח המכובס עד שחיקה "כובש נאור".(סתירות פנימיות מהסוג המשעשע ביותר...)
ברור לי לגמרי שהיו חריגות מהנורמות הערכיות שאתה ואני מורגלים בהן, ואותן כמו שאמרתי צריך וחשוב לבחון ולתחקר, ולהעמיד לדין פרטנית אם צריך.
ועיקר הביקורת שלי היא כנגד מדיניות הראש בחול וההתעלמות מביקורת שהמדינאים שלנו כל כך טובים בה...
כולנו מסכימים שמיטב הנוער נשחק מוסרית מהכיבוש וממלחמות, ושתקציב החינוך מגוחך לעומת הרצוי ולעומת תקציב הבטחון, וכל עוד גישת הימין בישראל היא הפחדת העם מכלייה צפוייה בכל רגע, כמצע בחירות, המצב הזה לא ישתנה...
למרבה הייאוש, המצב לא ישתנה גם כשתהיה ממשלת שמאל, מחמת אימפוטנציה.
ביחס לשאלת הריצוף...
אני חושב שכיוון שהביטוי מתורגם מהביטוי "the road to hell is paved with good intentions" נכון היה לומר "סלולה" בכוונות טובות, אבל גם מרוצפת די מתאים כאן.