בחדר העבודה האפלולי ישב, כהרגלו, האביר הקוסם, מהרהר בקרבות עתיקים ובקרבות שעוד נכונו לו.
שולחנו עמוס שרטוטים, שירבוטי אסטרטגיה, ולחשים של הגנה והתקפה ששיכלל עם השנים.
כה שקוע היה בהרהוריו, שלא הבחין בקור העז שמילא את החדר, עד אשר כבו לפתע צמד הנרות שלאורם עבד.
בהקשת אצבעותיו נדלקו שוב הנרות והאביר הקוסם נשא את הפמוט הכבד אל עבר החלון, מצפה לראותו פתוח לרווחה. להפתעתו, היה החלון סגור ומוברח ודרכו יכול היה לראות אך מעט מבעד לגשם שניתך בו.
הקור העז צמרר את עורו, אך היתה זו לחישה מפינת החדר שהקפיאה את דמו וסמרה את שיער עורפו.
האביר הקוסם סב על עקביו ובכפו יצר כדור של אש המוכן לשיגור.
"ברכות, אבירי הקשיש" נשמעה הלחישה מפינת חדר העבודה, פינה שנותרה בחשיכה בלתי חדירה, אפילו כנגד הנרות וכדור האש שמילאו את החדר באור בוהק.
"מי אתה?! וכיצד התגברת על שומריי?" רעם האביר בתקווה ששומריו יתפרצו לחדר לעזרתו.
צחוק צורם מילא את החדר. "מי אני אינו חשוב, אך אולי האזהרה שבפי תהיה לך לעזר" ענתה לו הלחישה.
"אזהרה?" שאל האביר וקולו הסגיר את מידת סקרנותו.
"המרגל המוצלח ביותר מסתתר תמיד במקום בו הכל יכולים לראותו" ענה לו הלוחש.
"מרגל?! מטעם מי?!" שאל האביר בכעס, אך הלוחש המסתורי כבר לא היה שם, ופינת החדר נתמלאה שוב באור.
האביר הקוסם העלים את כדור האש שבידו במחשבה, ופנה שוב אל חלונו, מביט בצלליות לוחמיו המתאמנים בסייף בחצר טירתו בגשם הכבד, ושערות עורפו שבו וסמרו כשנזכר באזהרה. "מרגל בשורותיי?" חשב. "ומדוע לא, בעצם?"
בצידה האחר של העיר, בטירה צנועה יותר שאל את עצמו שר המלחמה, יוז, את אותן שאלות בדיוק, ודמותו של קרליטו, העריק המצולק, שגייס במאמץ רב, משורות האביר הקוסם עלתה לנגד עיניו. "סוכן כפול?" חשב... "הייתכן?" ועיניו שבו לפינת חדר השינה שלו, כאילו ציפה למצוא רמז למבקר המסתורי שזה עתה נעלם.
בלונדון הרחוקה, נכנס בסערה ארסן הלבן אל חדרו ובמילת קסם ננעלו הדלתות מאחוריו. "מרגל? בלתי אפשרי!" סינן בצרפתית וניסה לשחזר את המפגש המוזר עם הלוחש המסתורי במעבדתו.
אל אולם ההרמון בצריחו השחור נכנס אדון הצריח, מבעד לדלת סתרים, כשהוא צוחק צחוק צורמני, והשליך את כובעו רחב השוליים המעוטר נוצת טווס אל פינת האולם. "הגיע הזמן לטרוף קצת את הקלפים ולזרוע מעט זרעי פראנויה בריאה, לא?" אמר אדון הצריח, ספק לנשים הפזורות על הכריות הרכות שבהרמון וספק לעצמו, ופרץ שוב בצחוקו הצורם.
מתנדבת לאייר את הספר
השבמחקלא יכול לחכות לסקיצות. מעניין איך נראה הרוצח בעל פני התינוק דרך העיניים שלך...
השבמחקפרק חזק על בגידה, גם בממלכה היום יש בוגד ,למזלנו הוא עצל וקצת גבוה כדי להתסתתר כשעומד מול השרק
השבמחקברכות
לא הבנתי את כל החלק עם ארסן...