בשבח האנונימיות

קצת מסובך לכתוב בשבחה של האנונימיות, בשלב שבו כל הקוראים מכירים את הפנים שמאחורי חזי השועל.
אני נזכר בשיחה עם אחי וגיסתי שחזרו מההופעה האחרונה של מדונה. אחי חזר מוקסם ממדונה, התופעה, עד כדי כך שהיה מוכן להיות מדונה.

עם יד על הלב, הייתם מתחלפים עם מדונה? האשה אמנם גדולה מהחיים אבל היא רחוקה מלהיות חופשיה.
היתרון הגדול שלנו, אלה שאינם מדונה, הוא היכולת להמציא את עצמנו מחדש בכל מקום, אם רק נרצה.
ומדונה...? מעניין אם היא זוכרת מתי נהנתה מהרגע האנונימי האחרון שלה.

מי זה חזי השועל? למה חזי? למה שלא תשתמש בשם האמיתי שלך? אלה התגובות שקיבלתי מהחברים.
אז במקום האמת, שזה נשמע כמו שם של מישהו שמגיב בטוקבקים של אתר ספורט 5, בואו נראה אם אפשר למצוא תשובה מתחכמת יותר...

חזי, כמו אתנה לפניו, נולד ממוחו הקודח של אדם עם שגעון גדלות, אבל עם פחד במה (ואני כל כך רציתי בת...).
חזי הוא סוג של אלטר-אגו, כזה שאפשר לדבר מפיו ולא להסתבך בצרות.
טוב מספיק... חזי הוא הדרך שלי להשאר אנונימי, ביום שבו יגיע לכאן קורא חדש שלא מכיר את הטיפוס המוזר שהמציא את השועל.

עד אז... פשוט שתפו פעולה.