הנה זה מתחיל.
יש משהו בתקופה הזו של לפני החגים, שבה זו כמעט מצווה לדחות הכל.
לדחות החלטות קשות, לדחות תוכניות חשובות, לעצור קצת את המירוץ.
עד אחרי החגים.
אנחנו מתרצים לעצמנו, שאין בעצם עם מי לדבר עד אחרי החגים ויוצרים נבואה שמגשימה את עצמה.
קצת כמו דובים שמכינים את עצמם לשנת חורף, העבדנו את עצמנו לדעת לפני החגים כדי שנוכל להרגיע את המצפון וכדי שנוכל לדחות את החיים מבלי להתייסר.
מי שבכל זאת רוצה להתייסר, יכול כבר עכשיו להתחיל להתחבט בשאלה "אצל מי עושים את החג הראשון, ואצל מי את השני...?" ומי שזה לא הספיק לו, מוזמן לנצל את יום הכיפורים (ולהרגיש כמו יהודי טוב, על הדרך).
שימו לב, איך גם האפיקורסים הגדולים יתקשרו אליכם לומר חג שמח ושנה טובה, כאילו ספרו את ימיהם מתשרי או מניסן כל חייהם, ואיך גם אלה (ואני בתוכם) נכנסים לאווירה העצלה של החגים.
אין כמו פולקלור.
אני אנצל את הבמה הקטנה הזו לאחל לכולכם שנה של יצירה, בכל תחום שתבחרו, של חדשות רגועות, של פחות אלימות ושחייל אחד יחזור הביתה, בשבילו ובשביל כולנו.
אני מאחל לכולכם וגם לעצמי, שנה של צמתים והחלטות (אבל במידה), ואסיים בספק ברכה (ספק לא..) סינית: שיהיה לכם מעניין.
רציתי לדחות את הפוסט הזה עד אחרי החגים, אבל זה היה מצחיק רק אותי.
ומה אם אלו שאמרו אחרי החגים והנה עברה לה שנה :)
השבמחקהחגים האלו הם ימים מיוחדים אפילו לאפיקורסים מוחלטים כמוני. המצחיק הוא, שבניגוד לשאר החגים היהודים מטרת החגים האלה היא לא : "ניסו להורג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל" אלא: "בואו נתנקה ונפתח מחדש ברגל ימין את השנה החדשה. אבל קודם כל בואו נאכל". ה"חגים" הם אכן משהו אחר. יש בהם משהו באויר, מין ריח כזה של התחלה, ניקיון, אוויר חדש. הדחייה של החיים לאחרי החגים היא לא מנהג מושרש או התבטלות יהודית טיפוסית, אפילו לא עצלנות או תירוץ חסר בסיס. לא ידידי- מאחורי הדחייה של הכל עומד עיקרון בל יעבור. הדחייה של הכל אחרי החגים נובעת ממהות אחרת ביהדות, מהות שורשית, בסיסית, אמיתית וכנה שמהווה את אחד מאבני היסוד של תרבותנו העתיקה ואת אחד מעמודי התווך שלנו כעם לאורך כל הדורות. מהות שלפחות 50 אחוז מעמנו עסוק בה כל הזמן. כל הזמן. הסיבה האמיתית לדחיית החיים לאחר החגים היא כי פשוט עכשיו צריך לאכול.
השבמחקזהו... סופית עשית לי חשק לסטייק.
השבמחקאני מצטער, רציתי להגיב תגובה ארוכה ופילוסופית אבל אני מרייר כאן על המקלדת. אני חייב סטייק...
אף פעם אל תמעיט בחשיבות של להצחיק את עצמך...
השבמחקברוכה הבאה נעה :)
השבמחקאת יודעת איך זה.. אם אני לא מצחיק את עצמי, אז לפחות ר' מבין את ההומור המוזר שלי.