יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

צ'יקו ועלה התאנה


אם ביום של ליגת האלופות בוחר השועל לכתוב על מעללי אל"מ (לשעבר תא"ל) צ'יקו תמיר במקום על כדורגל, סימן שהוא לחץ על כל הכפתורים הלא נכונים.
קצת נמאס לי שהאדון צ'יקו מנהל את המאבק האישי שלו בעיתון, אבל כאן גם אנחנו הקוראים אשמים, כי אנחנו צמאים לכל פיסה צהובה של ידיעה שזורקים לנו. העניין הפעם מעצבן כל כך, במיוחד כיוון שהוא צץ יום לאחר הכיפורים (אני לא מבין, זה נחשב כבר לחטא חדש לשנה הבאה? ממתי יש תיאום חטאים?!)

יש לי עניין אישי בפרשה הזו, בגלל תפקידי במילואים, כך שבכל פעם שאני קורא על התפתחות חדשה בתיק אני מתרגז מחדש. הפעם הגדיל צ'יקו לעשות והזמין חוות דעת פרי עטו של המצפון של צה"ל, בורא המוסר הצה"לי, פרופ' אסא כשר, כדי לומר שעל פי פרשנותו הוא לא בדיוק שיקר (?!?!).

תמוה בעיניי איך מסמך כמו רוח צה"ל, שאמור לפרוט לפרטים את אבני היסוד של ההתנהלות המוסרית, הערכית והמבצעית של לוחמי צה"ל ומפקדיו, הופך בהבל פיו של יוצרו להיות עלה התאנה שמאחוריו יכולים להתחבא כל הסורחים.
אם תתעקשו אני מוכן לפתוח לדיון את שאלת חומרת העונש (הורדה לדרגת אל"מ) אל מול המעשה שביצע, ולדון בשאלת הזכויות שצבר כמפקד מבצעי נערץ ורב מעללי גבורה, אבל אני בוחר להתמקד כאן בזילות של רוח צה"ל ובהשפעות הרוחביות של הזילות הזו.
בעוונותיי, נדמה לי שאני יודע איך חושבים עורכי דינו של צ'יקו, שטובת לקוחם היא הערך היחיד ששווה הגנה, שמטרת ההגנה על הערך הזה מקדשת את כל האמצעים, ואם בשל כך ירדו ערכי צה"ל לזנות- SO BE IT!.
מעצבן אותי עוד יותר שצ'יקו, שהודה לבסוף במעשה, מנסה עכשיו להכשיר את השרץ מבלי לחשוב על המכה האנושה, שעשוי היה להנחית על כל האתוס הצה"לי.

כל הכבוד לביה"ד הצבאי לערעורים, שחשב מטר קדימה והחליט, שלא לאשר את חוות דעתו הפרשנית של פרופ' כשר, בה בחר כשר לפרש באופן מאוד מרחיב את מושג ה"אמת".
אני חושב שפתיחת ערכי צה"ל לפרשנות תרוקן אותם במהרה מתוכן, דווקא בימים שבהם אנחנו נדרשים להם במיוחד. הרי ביום שבו נפסיק להאמין בצדקת הדרך ובהבדל המוסרי בינינו לבין האוייב, קו ההגנה היחיד שלנו מול הקהילה הבינ"ל יקרוס וחמור מזה, יווצר משבר אמון עמוק בין האזרחים (שחלקם עוד עושה מילואים מתוך אידיאולוגיה) לבין בכירי הצבא.

כבר היום אנחנו נאבקים בהשפעה של הכיבוש על החיילים הצעירים. מבלי להכנס לפוליטיקה של הכיבוש, תסכימו איתי ששעות אינספור של חייל במחסום הופכת אותו קהה לרגשותיהם של העוברים במחסום.
לפחות כל עוד לא פוגעים במסמך הזה ובאתוס שמאחוריו, יכול מ"מ צעיר לשוחח עם חייליו בגאווה על ערכים, לתת את הדוגמא של צ'יקו ולומר בגאווה שמה שנדרש מהם, נדרש גם מהקצונה הבכירה.

בעניין הזה, מעניין מה יהיה על מג"ד השריון  השפן מנעלין שמתחבא מאחורי החייל היורה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה