כשאמרתי שחזי השועל חזר ממילואים, לא צחקתי.
שירותו של השועל נדרש בכתיבת תחקיר (שמסתובב כרגע בתפוצת נאט"ו) ומעשה שהיה כך היה:
לקראת סיום המילואים הסתובב הקמב"ץ שלנו אנה ואנה, פניו זעופות, והוא ממלמל גידופים מתחת לזיפי שפמו.
לא היה צורך אמיתי לחקור אותו לפשר העניין, די היה ליצור קשר עין כדי שהאיש ישפוך את חמתו ,שנצטברה על חיל האוויר בפני.
פעילות מוסקת שערכנו בעומק שטח שכנינו הפלשתינאים היתה רצופת תקלות ואירועים מביכים, חלקן באשמת הלוחמים וחלקן באחריות ישירה של טייסי המסוקים ומתאמי הפעילות מטעם חה"א.
תחקיר ראשוני שנשלח אל הקמב"ץ שלי הציג אותו כאחראי הבלעדי לכלל התקלות, לחלוטין שלא באשמתו.
חזי הידוע בנאמנותו לאנשיו, ניגש מיד למשימת כתיבת תחקיר מעמיק של הפעילות.
בהשראת הפסח הקרב ובא, נכתב התחקיר כשיש בו מעט מן ההגדה ומעט פרקי אבות. הבהרות והערות שלא נכללו בתחקיר נמצאות מודגשות בסוגריים כאן.
והנה התחקיר:
הנדון: תחקיר פעילות "**** **"
1. כללי:
א. אור ליום שלישי בשבת בו הלוויים היו אומרים "מה עם המשכורת?" פשטו לוחמי דוד המלך על זרע עמלק בהרי יהודה שבגב שומרון.
ב. וינחתו לוחמי דוד (מפקד היחידה - ח.ה) מגבם של נשרי מתכת, בסמוך לכפרי האוייב, ועל גבם מונח גורלו של העם היושב בציון.
ג. ונרעדו עמלק וליבם קפא עת באו לוחמי המלך אל קרבם, וכמרגלי גדעון למדו הלוחמים רבות על התנהלות אויביהם בעת שהותם במחיצתם.
ד. טובי לוחמי ממלכת דוד, מארבעת גיסותיו של המלך, נטלו חלק בפעולה רבת העוז והמעללים, ועל אף גילם המתקדם, כרסם המדובללת וטחוריו הדואבים של זקן הלוחמים האמון על מרכבות המלך (הקח"ש- ח.ה.), בצעו את משימתם בעוז ובחרוף נפש.
ה. בנו של רבן גמליאל היה אומר: " כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. לא המדרש עיקר, אלא המעשה, וכל המרבה דברים מביא חטא". רוצה לומר, טוב היה עושה החתום מטה לו חדל מדבריו בזו השורה, אלא שרשעים לא הותירו בידו ברירה, ואילצוהו לחטוא בחטא השחתת המילים.
2. ממצאים:
א. הנה כי כן, השלימו הלוחמים את משימתם באופן מעורר כבוד, על אף שנאלצו לעמוד במבחן היצירה והאלתור (הטייסים הליצנים הורידו את הכוחות במקומות הלא נכונים - ח.ה.), ולמרות סירובם של אצילי הממלכה, רוכבי השחקים הזוכים במזון מלכים, ביפות שבנשים ובמרחצאות שנבנו מאוצר המלך (השועל וחבריו קצת ממורמרים מביקור בטייסת וממראה הבריכה האולימפית - ח.ה) לסייע בידם של הלוחמים הקשישים ביהוי מיקומם המדוייק על פני חבל ארץ ברוך זה. שנאמר:
"נראים כאוהבים בשעת הנאתם, ואין עומדים לו לאדם בשעת דחקו".
ב. סומים היו הלוחמים באפילה, כעיט שאיבד מאור עיניו, כי לא בא דבר תורה מחיל האוויר ודבר אלוקים חיים מן החטמ"ר, בכל הנוגע לדיני עלייה תקינה לינשוף (סוג המסוק - ח.ה), וכי ליו-טיוב פנו הלוחמים בצר להם, ודבר עכו"ם זה היה להם נר לרגליהם.
ג. והיו לוחמי דוד ועמיתיהם רוכבי השחקים משולים לבוני מגדל בבל, אשר לא היתה להם שפה משותפת, מאז נפוצו לכל עבר על ידי הקב"ה.
ד. "לא תעשה לך פסל ותמונה" מורה לנו הדיבר השני. לית מאן דפליג, שחטא גדול חטאו הלוחמים, שעה שצרבו בזכרונם (במצלמות - ח.ה) את חווית משק כנפי הנשרים, אלא שנאמר:" רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (דברים ד, ט). ויתרה מזאת, אמרו חז"ל: יצר האדם רע מנעוריו" ולוחמינו, רחוקים אמנם מנעוריהם, אך משובת הנעורים שבה ועטפה אותם כמדי הזית שעל גופם. מלכנו דוד, בחכמה אין קץ אשר שנייה היא לחכמתו של שלמה (מפקד היחידה הקודם - ח.ה) לבדו, הסיר בעצמו ובאמצעות שלישיו את השיקוץ מזכרון הלוחמים והעמידם על טעותם.
ה. ידידינו, אנשי השחקים, נתבקשו על ידי דוד ושלישיו לפעול עם רדת ליל, אך נתקלו בחומה בצורה של סירוב. "מהי טעמא?" שואלים אנו, ותשובה אין.
ו. ובנו בני ישראל לרוכבי השחקים מנחת מפואר, כשם שבנו את ערי המסכנות, את פיתום ואת רעמסס, ועל אף שראו כי טוב, עיקשים היו רוכבי השחקים וקשי עורף עת נחתו בסמוך לכפר העמלק הקרוי על שם הנביא ****, מארה על ראשו. וכאילו להוסיף חטא על פשע, נחתו בסמוך מדי לדרך המלך.
3. תקלות:
א. כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, והוא האחרון, זה שאינו יודע לשאול, היה עליו לחקור ולדרוש היכן דורכות רגליו ואנה פניו מועדות (ביקורת על המ"מ שלנו - ח.ה). ובן אחר, רשע כינויו עליו מוטלת אחריות קפידה לסייע לאחיו הסומא וללמדו פרק בהלכות הניווט האווירי, שהרי תועים היינו עת יצאנו מארץ מצרים...
ב. ארבעים יום וארבעים לילה עמלו הקב"ה ומשה עבדו על לוחות הברית, ובכל זאת, בזו לוחמי דוד לדיבר השני ותמונות עשו להם. וידעו הלוחמים כי עשו הרע בעיני ה', ויודעים הם כי "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". רוצה לומר: סוף מעשה במחשבה תחילה, ועל כך מכים הלוחמים על חטאם.
4. שגיאות:
מכיוון שאין זו יציאת מצרים, כל המרבה, הרי שאין זה באמת משובח.
5. מסקנות:
א. אין באמור בכדי להמעיט בחשיבות פעולתם הנועזת של לוחמי דוד ועמיתיהם אפורי המדים, שליטי המרום. אל לנו להקל דעת במורא, בחיל וברעדה שהנחילו בנינו בליבות האוייב, וככל שנתמיד בשיתוף פעולה, כך נבין טוב יותר איש את רעהו, על מגרעותיו כי רבות.
ב. אלפי אפרוחים היו בלול, אבל רק אחד היה פעמיים.
ג. צא ולמד, לא פלא הוא שדעתם של רוכבי השחקים נשתבשה כשטענו שלוחמי דוד כבטיול התנועעו, חמושים במצלמות במקום כלי זין, שהרי לא ראו הם כלי זין מימיהם וקלה משם הדרך לבלבול הדעת (אי אפשר שלא להשחיל קצת לסנובים עם הכנפיים - ח.ה).
6. סיכום מפקד היחידה:
רבי טרפון היה אומר: "היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק" רוצה לומר: מהם התחקירים האלה לכם? לכם ולא לו? שנאמר: "הכל צפוי והרשות נתונה. ובטוב העולם נידון, והכל לפי רוב מעשה".
תחקיר זה מוקדש באהבה לאור הקמב"ץ.
אל תתן לרשעים לדכא אותך.
