ברצלונה ברצלונה...

לכל השמחים לאיד, המרוצים מעצמם (ובצדק) שלום.
כל מה שיש לי להגיד על הגמר הוא, שהקבוצה הטובה ביותר (ולא רק במשחק הזה אלא בכל העונה) ניצחה.
אין מה להגיד על השיפוט, על מקצועה של אימו של מסי, או על גווארדיולה.

מסי הגיע למשחק גדול ונתן הצגה. גם צ'אבי ואינייסטה היו שם.
מהצד השני היו אלה דווקא ואן דר סאר במשחק האחרון בקריירה שרעדו לו הברכיים, וולנסיה, שפשוט לא מתאים לרמה הזו, שלא סיפקו את הסחורה.

השער של מסי היה תוצאה של אותו רעד ברכיים של ההולנדי, ולא הייתי יוצא במחולות לגביו. לעומתו, השער של וייה - אומנות לשמה.
בסה"כ, 2 הקבוצות הטובות ביבשת הוכיחו שבפסגה, יש מקום רק לאחת.


עכשיו, תורכם לעשות את מה שאתם טובים בו באמת, אם עדיין נשאר בכם העוקץ :)

אהה... בכל זאת דבר אחד קטן.
הדבר היחיד (מלבד ההפסד) שהעיב על ערב הכדורגל המשובח של אתמול היה שגיא כהן.
אחרי המשחק קיבלתי החלטה לעולם לא לראות משחק של ברצלונה, שבו הוא משמש כפרשן. זה היה מביך עד לא נעים, ויותר ממעט בלתי מכובד לשמוע אוהד ברצלונה משתפך ככה.
כשזה בא מאוהדים כמו מני הצב ו-ר', אפשר לקבל את זה ואפילו צריך לצפות לזה.
אבל מפרשן?

אותי זה הצחיק - ציטוט

מוזר... זה לא קורה הרבה, אבל שי ודרור שוב הצליחו לגרום לי לצחוק בקול רם בדרך לעבודה.
הפעם הדיון נסב סביב נאומו של האדמו"ר הגאון, הנשיא העשוי ללא חת ברק אובאמה מול AIPAC דקותיים אחרי נאום החזרה לקווי 67' מול כל העולם (ואשתו שישנה על הספה).

דרור: "אז מה דעתך על הנאום של אובאמה ב- APAC?"
שי: "נראה לי שהוא חיפש דרך לרדת מהעץ"

שקט...

ואז דרור לא מצליח להתאפק ועונה לשי: "לא חושב שהיית צריך להגיד לנשיא שחור שהוא מחפש דרך לרדת מהעץ..."

I love the smell of racism in the morning!

יום הולדת 63 - חג שמח!

יומנו של פרוייקט - פרק 5 - אדם לשועל - שועל

במסגרת משחק הכסאות האינסופי של מכולות בפרוייקט, שבאורח פלא משנות את מיקומן בכל בוקר, הוחלט להעביר מכולת ציוד נשכחת למיקום אסטרטגי חדש, ממנו נוכל להחליט על העברה נוספת, וחוזר חלילה.

בבוקר השכם, התייצבו מול המכולה 3 גברתנים בקסדות פועלים לבנות ואפודים זוהרים בכתום, ובגבם משאית ענק ומנוף.
כל הכבלים חוברו ואובטחו ופועל שמנמן ומחוייך שאג שאגת אזהרה ולחץ על כפתור המנוף.
המכולה התרוממה מספר סנטימטרים באוויר, התייצבה והונפה אל המשאית.

במקום בו עד לפני מספר שניות עמדה מכולה נשכחת, נמצאו כעת שני נחשים ושלושה גורי שועלים צעירים, ללא קורת גג,מכווצים עיניהם מפאת אורה הבהיר שמש פתאומית.

הפועל השמנמן, כאילו היה זה מחזה בו הוא צופה מדי בוקר, שלח ידו לכיס מהמכנס האחורי ושלף טלפון נייד מאובק ושרוט. כלאחר יד חייג לפקח רשות שמורות הטבע ולאחר שויתר על ברכת "שלום" אמר: "מנחם, עזוב ת'קפה שלך ובוא לקחת שועלים מזויינים" הקול בצד השני כנראה שאל שאלה מיותרת ונענה מיד: "מה אני אבא שלהם? מאיפה שאני אדע איפה אמא שלהם? היא לא השאירה פתק!"
"גם אשתך לא השאירה!" צעק לו גברתן ב'
"אהה ייבגני..." ענה לו הראשון "אני לפני הקפה של הבוקר, אל תתחיל איתי. חוץ מזה, הבן זוג שלך התקשר הבוקר וביקש שתעבור בסופר".

                                   

בתמונה: לא ייבגני

כחצי שעה אח"כ הגיע המנחם לקחת שועלים מזויינים.
לשאלתי, ענה מנחם, שהאמא כנראה צופה בכל העניין ושנעביר את הגורים אל השטח הפתוח שמחוץ לאתר, משם היא כבר תדאג לדירה חלופית. וכך היה.
כשעתיים אח"כ קיבלתי טלפון ממנחם שדיווח על האיחוד המרגש בין האם לגוריה.

משחק כסאות עם מכולות ושועלים. דרך מעניינת לבלות את בוקר יום שישי.

קונספירציות בע"מ

אז אובמה שלח כמה אריות ים וחיסל את סאורון אה? איזה גבר יא אללה. איזה מזל שבחרנו בו.
עכשיו השקט שוב יחזור לארץ התיכונה והוביטים ציונים יוכלו להמשיך לעשן דשא ולהפריח טבעות עשן. איזו אידיליאה.
אז זהו, שכמובן שלא.
אריות היום לחמו בגבורה בחולה דיאליזה והשוו את השיא, שהיה שמור עד עכשיו לחיל האוויר הישראלי של חיסול שיח יאסין על כסא הגלגלים שלו. התוצאה הסופית כמובן תהיה די דומה. מה שהיה הוא שיהיה רק חסכו לאל קאעידה כסף לטיפול דיאליזה (יקר החרא הזה)...

זה בדיוק הזמן להפריח איזו תיאוריית קונספירציה קטנה ולעשות לה איזה פוווו קטן מאחור שתתפוס תאוצה.

לדעתי, בין לאדן נהרג כבר לפני כמה שבועות וחיכה, במקרה הטוב, באיזה מקרר בשרי טחוב בבסיס מתילדה של המארינס, ליד שימורי הלוף והקבבים הנוראים האלה של יום ראשון בצבא.
שימורי בין לאדן חיכו שם ליום המתאים בקמפיין החוזר של אובמה, והיום הגיע!
זמן מצויין לשלוף איזה קלף, שגם יעלה את המוראל אצל מדינות הדרום מוכות הטורנאדו (משהו צריך לעשות בשביל הח'ברה, חוץ מלצקצק בלשון ולהגיד "נורא... נורא...") וגם יעלה את המנייה של אובמה בדיוק כשהזרקורים מוטלים על הכשלונות שלו (הטיפול במשבר מפרץ מקסיקו, הכלכלה הכושלת עד כמעט ירידה בדירוג האשראי של אמריקה).

איזה זמן יותר טוב להגיד לבוחרים "חיסלתי את המבוקש מספר אחת בעולם! מי תותח?"

אחרי ההכרזה הדרמטית וההדגשה ש"כל חיילנו שבו לשלום לבסיסם" (האמנם? יש עוד איזה חצי מיליון תקועים בסופת אבק בפאתי בגדד... זוכר?), הגיע הדיסקליימר:
"על פי חוקי האיסלאם היינו חייבים לקבור את בין לאדן בתוך 24 שעות, ולא היתה כל מדינה שתסכים לקבל את גופתו, אז קברנו אותו בים".

ברקוס, דמיין רגע את האצבע המורה שלי מותחת את העור שמתחת לעין ימין מעט, תוך הטייה קלה של הראש ימינה.

דיייי..... נו....
קודם כל, לא "קברת" שום דבר. מקסימום זרקת כמו פתיון מצחין לכרישים, אל תהיה פוליטיקלי קורקט.
דבר שני, כבר הלנת את המת כמה שבועות שם במקרר בבסיס מתילדה זוכר? (הנה הפווו...)
אבל אתה ממזר, יודע שצריך לעשות הצגה אצילית ולהתחשב ברגשות המוסלמים, אז שקר קטן ולא משכנע, לא יזיק.
ככה אגב, גם לא יבקשו לראות את גופת חולה הכליות שתוצג לראווה כראייה להישג שלך. יפה. שיחקת אותה.

אז לא קונה את הסיפור הזה שלך, אבל למרות זאת, משהו קטן...
נכון שנאמר: ״בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך״ (משלי כד, יז), אבל במקרה הזה אני מוכן לשמוח קצת.
(לא כמו הקרנבל שעל הדשא שלך) אבל מודה, נפלט לי איזה "סחטיין" לא מבוקר.