כשפפ גווארדיולה החליט לצאת משלוותו (השחצנית לטעמי) ולקלל את מוריניו במסיבת העיתונאים לקראת הקלאסיקו #3, משהו נוסטלגי התעורר בקרב אוהדי ברצלונה (הקטאלונים האמיתיים... לא אלה שקונים חולצות של מסי, ר'), איזה געגוע חולני לימים שבהם אסור היה לצעוק ברחובות שפראנקו בן זונה, מחשש להרעלת עופרת בעורף.
בימים ההם, פראנקו הטיל אימה ברחובות קטאלוניה ודיכא בכח כל מחשבה לאומנית סוררת.
בכיכר המרכזית של ברצלונה הניף פראנקו את דגל ספרד לחלחלת המקומיים, אבל המקום היחיד שאפילו הבן זונה (מה אכפת לי... הוא כבר מת) לא העז לגעת בו היה הקאמפ נואו, אולי כי מנוי מספר 108,000 הוא של האפיפיור, ואפילו פראנקו לא רצה להסתבך עם הכנסייה.
בקאמפ נואו יכלו הקטאלונים לקלל את שחקני ריאל מדריד וכולם ידעו שכל הקללות מכוונות להוא שתקע להם דגל ספרדי בכיכר, אסר עליהם לדבר בשפתם, וגרוע מכל, היה אוהד ריאל.
פעם חשבתי שכל הסיפור הזה של הבדלנות הקטאלונית כבר עבר מהעולם ושיש היום רק יריבות ספורטיבית, אבל אז הגיעה לפני כמה שנים, אליפות של ברצלונה ונאום של אחד סמואל אטו (שהוא קטאלוני כמו שאני קמרוני) מול קהל משולהב, שכולו לאומנות קטאלונית שדבקה בו מרוח המועדון, מהאוהדים ומרחובות ברצלונה.
אז הבנתי שלא משנה אם המאמן של ריאל הוא פורטוגלי, אם הכוכבים שם הם מכל קצוות תבל ואם כוכב בארסה הוא בכלל ארגנטינאי, הקטאלונים אומרים שבהיותם אומה ללא מדינה, תמיד נאלצו לכרות בריתות ולהסתמך על זרים כדי לנצח (נו... נניח). זה גם לא משנה שלמעלה מ-15 שנה לא דרשו הקטאלונים דרישה רשמית לעצמאות, האיבה הלאומנית היא חלק מהאופי של 2 המועדונים ומהווה מוטיבטור מספיק טוב כדי להפוך גם משחק כדורגל רע, למעניין.
מעל לנדבך הלאומנות, ישנו נדבך נוסף, שבודדים מעיזים להעלות על דל שפתיהם.
הראשון להעלות את העניין לסדר היום היה דרוגבה שאיבד את הראש בהדחת צ'לסי מליגת האלופות על ידי ברצלונה בתצוגת שיפוט תמוהה בלשון המעטה, וכבר היו מי שהפנו אצבע מאשימה למישל פלאטיני על שהיה היד הנעלמה שמאחורי השיפוט, כי העדיף את ברצלונה בגמר ולא את צ'לסי מטעמי רייטנג. שנאמר: "It's a fucking disgrace!"
7 מורחקים בשבעה משחקי קלאסיקו זו סטטיסטיקה מעניינת, שקשה להתעלם ממנה, וזה לא חשוב שאם אני הייתי השופט הייתי מבקש מאחד השוטרים לעצור את פפה על תקיפה, ולא רק מוציא לו אדום. קשה לקחת את המשחק האחרון ולהדביק אותו על תיאוריית הקונספירציה של דרוגבה ושות' אבל הנקודה שלי היא, שזה לא באמת משנה.
אילו מוריניו היה מקבל את הדין, ומחמיא לגווארדיולה על השליטה במשחק ועל שער שומט לסתות של מסי, היינו נשארים עם משחק כדורגל רע ועיתונאי ספורט ובלוגרים לעניים מובטלים וחסרי מעש. שיחת הברזייה בעבודה היתה סביב ההרחקה של איזה שחקן כדורגל ישראלי במשחק של בית"ר, או איזה אודישן של כוכב נולד.
עכשיו, למרות שלכאורה הכל אבוד, הקלאסיקו האחרון השנה ייערך בקאמפ נואו (שמעתי שהאפיפיור עסוק, יש מקום אחד פנוי) ולמוריניו וריאל נשאר לעשות עוד קצת רעש לפני שהם מפנים את הבמה המרכזית. לא מובטח משחק גדול, אבל כמו שמקללים הסינים: "יהיה מעניין".
תראו לי אוהד כדורגל שיוותר על המשחק, כי "הוא רק לפרוטוקול".
ולמרות כל העניין שמאחורי הכדורגל, מי שראה את גמר גביע המלך, לא יכול להגיד שאין פוטנציאל למשחק כדורגל טוב גם במונחים ספורטיבים. 2 הקבוצות הוכיחו שאפשר לשחק משחק שלם בקצב של ג'י סון פארק (הנה שרבבתי את יונייטד למי שחשש). נקווה שבמשחק הבא יהיה הרבה מהכל.
והימור קטן: בארסה תסיים את המשחק הבא ב-10 שחקנים. פיקה יהיה המורחק הקטאלוני. וגם על זה יהיה למוריניו מה להגיד :)
בימים ההם, פראנקו הטיל אימה ברחובות קטאלוניה ודיכא בכח כל מחשבה לאומנית סוררת.
בכיכר המרכזית של ברצלונה הניף פראנקו את דגל ספרד לחלחלת המקומיים, אבל המקום היחיד שאפילו הבן זונה (מה אכפת לי... הוא כבר מת) לא העז לגעת בו היה הקאמפ נואו, אולי כי מנוי מספר 108,000 הוא של האפיפיור, ואפילו פראנקו לא רצה להסתבך עם הכנסייה.
בקאמפ נואו יכלו הקטאלונים לקלל את שחקני ריאל מדריד וכולם ידעו שכל הקללות מכוונות להוא שתקע להם דגל ספרדי בכיכר, אסר עליהם לדבר בשפתם, וגרוע מכל, היה אוהד ריאל.
פעם חשבתי שכל הסיפור הזה של הבדלנות הקטאלונית כבר עבר מהעולם ושיש היום רק יריבות ספורטיבית, אבל אז הגיעה לפני כמה שנים, אליפות של ברצלונה ונאום של אחד סמואל אטו (שהוא קטאלוני כמו שאני קמרוני) מול קהל משולהב, שכולו לאומנות קטאלונית שדבקה בו מרוח המועדון, מהאוהדים ומרחובות ברצלונה.
אז הבנתי שלא משנה אם המאמן של ריאל הוא פורטוגלי, אם הכוכבים שם הם מכל קצוות תבל ואם כוכב בארסה הוא בכלל ארגנטינאי, הקטאלונים אומרים שבהיותם אומה ללא מדינה, תמיד נאלצו לכרות בריתות ולהסתמך על זרים כדי לנצח (נו... נניח). זה גם לא משנה שלמעלה מ-15 שנה לא דרשו הקטאלונים דרישה רשמית לעצמאות, האיבה הלאומנית היא חלק מהאופי של 2 המועדונים ומהווה מוטיבטור מספיק טוב כדי להפוך גם משחק כדורגל רע, למעניין.
מעל לנדבך הלאומנות, ישנו נדבך נוסף, שבודדים מעיזים להעלות על דל שפתיהם.
הראשון להעלות את העניין לסדר היום היה דרוגבה שאיבד את הראש בהדחת צ'לסי מליגת האלופות על ידי ברצלונה בתצוגת שיפוט תמוהה בלשון המעטה, וכבר היו מי שהפנו אצבע מאשימה למישל פלאטיני על שהיה היד הנעלמה שמאחורי השיפוט, כי העדיף את ברצלונה בגמר ולא את צ'לסי מטעמי רייטנג. שנאמר: "It's a fucking disgrace!"
דרוגבה מאבד עשתונות
היה מי שקרא למופע האימים של מוריניו בתקשורת "בכיינות". וקל מאוד להגיד את זה על מוריניו, כי בואו נודה באמת כולנו אוהבים לשנוא את האיש שקרויף קרא לו "מאמן של תארים", נשיא מועדון ה- 1:0 קטן, והאיש ששיטת המשחק שלו הפכה את יוון לאלופת אירופה (אפילו שהוא לא אימן אותה... אם אפשר היינו מייחסים לו את רצח ארלוזורוב).7 מורחקים בשבעה משחקי קלאסיקו זו סטטיסטיקה מעניינת, שקשה להתעלם ממנה, וזה לא חשוב שאם אני הייתי השופט הייתי מבקש מאחד השוטרים לעצור את פפה על תקיפה, ולא רק מוציא לו אדום. קשה לקחת את המשחק האחרון ולהדביק אותו על תיאוריית הקונספירציה של דרוגבה ושות' אבל הנקודה שלי היא, שזה לא באמת משנה.
אילו מוריניו היה מקבל את הדין, ומחמיא לגווארדיולה על השליטה במשחק ועל שער שומט לסתות של מסי, היינו נשארים עם משחק כדורגל רע ועיתונאי ספורט ובלוגרים לעניים מובטלים וחסרי מעש. שיחת הברזייה בעבודה היתה סביב ההרחקה של איזה שחקן כדורגל ישראלי במשחק של בית"ר, או איזה אודישן של כוכב נולד.
עכשיו, למרות שלכאורה הכל אבוד, הקלאסיקו האחרון השנה ייערך בקאמפ נואו (שמעתי שהאפיפיור עסוק, יש מקום אחד פנוי) ולמוריניו וריאל נשאר לעשות עוד קצת רעש לפני שהם מפנים את הבמה המרכזית. לא מובטח משחק גדול, אבל כמו שמקללים הסינים: "יהיה מעניין".
תראו לי אוהד כדורגל שיוותר על המשחק, כי "הוא רק לפרוטוקול".
ולמרות כל העניין שמאחורי הכדורגל, מי שראה את גמר גביע המלך, לא יכול להגיד שאין פוטנציאל למשחק כדורגל טוב גם במונחים ספורטיבים. 2 הקבוצות הוכיחו שאפשר לשחק משחק שלם בקצב של ג'י סון פארק (הנה שרבבתי את יונייטד למי שחשש). נקווה שבמשחק הבא יהיה הרבה מהכל.
והימור קטן: בארסה תסיים את המשחק הבא ב-10 שחקנים. פיקה יהיה המורחק הקטאלוני. וגם על זה יהיה למוריניו מה להגיד :)
