במסגרת משחק הכסאות האינסופי של מכולות בפרוייקט, שבאורח פלא משנות את מיקומן בכל בוקר, הוחלט להעביר מכולת ציוד נשכחת למיקום אסטרטגי חדש, ממנו נוכל להחליט על העברה נוספת, וחוזר חלילה.
בבוקר השכם, התייצבו מול המכולה 3 גברתנים בקסדות פועלים לבנות ואפודים זוהרים בכתום, ובגבם משאית ענק ומנוף.
כל הכבלים חוברו ואובטחו ופועל שמנמן ומחוייך שאג שאגת אזהרה ולחץ על כפתור המנוף.
המכולה התרוממה מספר סנטימטרים באוויר, התייצבה והונפה אל המשאית.
במקום בו עד לפני מספר שניות עמדה מכולה נשכחת, נמצאו כעת שני נחשים ושלושה גורי שועלים צעירים, ללא קורת גג,מכווצים עיניהם מפאת אורה הבהיר שמש פתאומית.
הפועל השמנמן, כאילו היה זה מחזה בו הוא צופה מדי בוקר, שלח ידו לכיס מהמכנס האחורי ושלף טלפון נייד מאובק ושרוט. כלאחר יד חייג לפקח רשות שמורות הטבע ולאחר שויתר על ברכת "שלום" אמר: "מנחם, עזוב ת'קפה שלך ובוא לקחת שועלים מזויינים" הקול בצד השני כנראה שאל שאלה מיותרת ונענה מיד: "מה אני אבא שלהם? מאיפה שאני אדע איפה אמא שלהם? היא לא השאירה פתק!"
"גם אשתך לא השאירה!" צעק לו גברתן ב'
"אהה ייבגני..." ענה לו הראשון "אני לפני הקפה של הבוקר, אל תתחיל איתי. חוץ מזה, הבן זוג שלך התקשר הבוקר וביקש שתעבור בסופר".
כחצי שעה אח"כ הגיע המנחם לקחת שועלים מזויינים.
לשאלתי, ענה מנחם, שהאמא כנראה צופה בכל העניין ושנעביר את הגורים אל השטח הפתוח שמחוץ לאתר, משם היא כבר תדאג לדירה חלופית. וכך היה.
כשעתיים אח"כ קיבלתי טלפון ממנחם שדיווח על האיחוד המרגש בין האם לגוריה.
משחק כסאות עם מכולות ושועלים. דרך מעניינת לבלות את בוקר יום שישי.
בבוקר השכם, התייצבו מול המכולה 3 גברתנים בקסדות פועלים לבנות ואפודים זוהרים בכתום, ובגבם משאית ענק ומנוף.
כל הכבלים חוברו ואובטחו ופועל שמנמן ומחוייך שאג שאגת אזהרה ולחץ על כפתור המנוף.
המכולה התרוממה מספר סנטימטרים באוויר, התייצבה והונפה אל המשאית.
במקום בו עד לפני מספר שניות עמדה מכולה נשכחת, נמצאו כעת שני נחשים ושלושה גורי שועלים צעירים, ללא קורת גג,מכווצים עיניהם מפאת אורה הבהיר שמש פתאומית.
הפועל השמנמן, כאילו היה זה מחזה בו הוא צופה מדי בוקר, שלח ידו לכיס מהמכנס האחורי ושלף טלפון נייד מאובק ושרוט. כלאחר יד חייג לפקח רשות שמורות הטבע ולאחר שויתר על ברכת "שלום" אמר: "מנחם, עזוב ת'קפה שלך ובוא לקחת שועלים מזויינים" הקול בצד השני כנראה שאל שאלה מיותרת ונענה מיד: "מה אני אבא שלהם? מאיפה שאני אדע איפה אמא שלהם? היא לא השאירה פתק!"
"גם אשתך לא השאירה!" צעק לו גברתן ב'
"אהה ייבגני..." ענה לו הראשון "אני לפני הקפה של הבוקר, אל תתחיל איתי. חוץ מזה, הבן זוג שלך התקשר הבוקר וביקש שתעבור בסופר".
בתמונה: לא ייבגני
כחצי שעה אח"כ הגיע המנחם לקחת שועלים מזויינים.
לשאלתי, ענה מנחם, שהאמא כנראה צופה בכל העניין ושנעביר את הגורים אל השטח הפתוח שמחוץ לאתר, משם היא כבר תדאג לדירה חלופית. וכך היה.
כשעתיים אח"כ קיבלתי טלפון ממנחם שדיווח על האיחוד המרגש בין האם לגוריה.
משחק כסאות עם מכולות ושועלים. דרך מעניינת לבלות את בוקר יום שישי.
אוי יום אחד אמא טבע תבעט לנו בתחת (יותר מכרגיל) ואנחנו לא נדע מאיפה זה בא לנו, אבל היי העיקר שיש לנו גינת קומפוסט זבל אורגני בחצר האחורית :)
השבמחקאגב, חזי לא אמר לגברתנים שזה בסך הכל יום "הבא את הגורים שלך לעבודה"?
חמודים כאלו
חזי,
השבמחקהייתי אומר שהגיע הזמן שתיקח אחריות על הצאצאים שאתה מפזר ככה... אבל אני לא אגיד.
באמת דרך מעיניינת להעביר את בוקר יום שישי.
השבמחקבמיוחד שהסוף הוא האיחוד המרגש.
אני שמחה לשמוע שגם לפועל השמנמן היה אכפת מהגורים הקטנטנים והזמין מישהו שידאג להם...
השבמחקבחיי שהם לא שלי... אולי של השמנמן (שזה מסביר את היחס החם שקיבלו)
השבמחק